שבת דף קנו

רבי יוסי ברבי יהודה היא. והני מילי הוא דמשני. היכי משני? אמר רב חסדא: על יד על יד.

ושוין שבוחשין את השתית בשבת ושותים זיתום המצרי. והאמרת ״אין גובלין״! לא קשיא: הא בעבה, הא ברכה. והני מילי הוא דמשני.

היכי משני? אמר רב יוסף: בחול נותן את החומץ ואחר כך נותן את השתית, בשבת נותן את השתית ואחר כך נותן את החומץ.

לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשיה דקא גביל וספי ליה לתוריה. בטש ביה. אתא אבוה אשכחיה, אמר ליה: הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב,

ומנו — רבי ירמיה בר אבא: גובלין ולא מספין, ודלא לקיט בלישניה — מלקיטין ליה. והני מילי הוא דמשני.

היכי משני? אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי: שתי וערב. והא לא מערב שפיר? אמר רב יהודה: מנערו לכלי.

כתיב אפינקסיה דזעירי: אמרית קדם רבי, ומנו — רבי חייא: מהו לגבל? אמר: אסור. מהו לפרק? אמר: מותר. אמר רב [מנשיא]: חד קמי חד,

תרי קמי תרי — שפיר דמי. תלתא קמי תרי — אסיר. רב יוסף אמר: קב ואפילו קביים. עולא אמר: כור ואפילו כוריים.

כתיב אפינקסיה דלוי: אמרית קדם רבי, ומנו — רבינו הקדוש, על דהוו גבלין שתיתא בבבל, והוה צוח רבי (ומנו? — רבינו הקדוש, על דהוו גבלין שתיתא),

ולית דשמע ליה, ולית חילא בידיה למיסר מדרבי יוסי ברבי יהודה.

כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי: האי מאן דבחד בשבא, יהי גבר ולא חדא ביה.

מאי [״ולא חדא ביה״]? אילימא: ולא חד לטיבו, והאמר רב אשי: אנא בחד בשבא הואי! אלא לאו חדא לבישו, והאמר רב אשי:

אנא ודימי בר קקוזתא הוינן בחד בשבא, אנא מלך, והוא הוה ריש גנבי! אלא: אי כוליה לטיבו, אי כוליה לבישו. מאי טעמא? דאיברו ביה אור וחושך.

האי מאן דבתרי בשבא יהי גבר רגזן. מאי טעמא? משום דאיפליגו ביה מיא. האי מאן דבתלתא בשבא — יהי גבר עתיר וזנאי יהא. מאי טעמא?

משום דאיברו ביה עשבים. האי מאן דבארבעה בשבא — יהי גבר חכים ונהיר. מאי טעמא? משום דאיתלו ביה מאורות.

האי מאן דבחמשה בשבא — יהי גבר גומל חסדים. מאי טעמא? משום דאיברו ביה דגים ועופות. האי מאן דבמעלי שבתא — יהי גבר חזרן.

אמר רב נחמן בר יצחק: חזרן במצות. האי מאן דבשבתא יהי — בשבתא ימות, על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא. אמר רבא בר רב שילא: וקדישא רבא יתקרי.

אמר להו רבי חנינא, פוקו אמרו ליה לבר ליואי: לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבחמה — יהי גבר זיותן,

יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה, ורזוהי גליין, אם גניב — לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה — יהי גבר עתיר וזנאי יהי. מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא.

האי מאן דבכוכב — יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא דחמה הוא. האי מאן דבלבנה — יהי גבר סביל מרעין, בני וסתר, סתר ובני,

אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין אם גנב — מצלח. האי מאן דבשבתאי — יהי גבר מחשבתיה בטלין. ואית דאמרי: כל דמחשבין עליה בטלין.

האי מאן דבצדק — יהי גבר צדקן. אמר רב נחמן בר יצחק: וצדקן במצות. האי מאן דבמאדים — יהי גבר אשיד דמא.

אמר רב אשי: אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מהולא. אמר רבה: אנא במאדים הואי. אמר אביי: מר נמי עניש וקטיל.

איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן:

מניין שאין מזל לישראל? שנאמר: ״כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה״ — הם יחתו, ולא ישראל.

ואף רב סבר אין מזל לישראל, דאמר רב יהודה אמר רב: מניין שאין מזל לישראל? — שנאמר: ״ויוצא אותו החוצה״, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא:

רבונו של עולם, ״בן ביתי יורש אותי״, אמר לו: לאו — ״כי אם אשר יצא ממעיך״.

אמר לפניו: רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי, ואיני ראוי להוליד בן. אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל. מאי דעתיך?

דקאי צדק במערב — מהדרנא ומוקימנא ליה במזרח. והיינו דכתיב: ״מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו״.

Is it because Jupiter is situated in the west that you cannot have children? I will restore it and establish it in the east. And that is the meaning of that which is written with regard to Abraham: “Who has raised up one from the east, he will call justice [tzedek] to his steps [leraglo]. He gives nations before him, and makes him rule over kings; his sword makes them as the dust, his bow as the driven stubble” (Isaiah 41:2). God established Jupiter [tzedek] in the east on behalf of [leraglo] Abraham.

ומדשמואל נמי אין מזל לישראל. דשמואל ואבלט הוו יתבי, והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא. אמר ליה אבלט לשמואל: האי גברא אזיל ולא אתי, טריק ליה חיויא ומיית.

And from that which transpired to Shmuel, one can also conclude that there is no constellation for the Jewish people. The Gemara relates that Shmuel and the gentile sage Ablet were sitting, and they saw these people were going to the lake. Ablet said to Shmuel: This person will go and he will not return, because a snake will bite him and he will die. Shmuel said to him: If he is a Jew, he will go and come back. As they were sitting for a while, the person they discussed went away and then returned.

אמר ליה שמואל: אי בר ישראל הוא, אזיל ואתי. אדיתבי אזל ואתא.

קם אבלט שדיה לטוניה, אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי. אמר ליה שמואל: מאי עבדת? אמר ליה: כל יומא הוה מרמינן ריפתא בהדי הדדי ואכלינן.

Ablet stood up, threw down the person’s burden, and inside he found a snake cut and cast in two pieces. Shmuel said to him: What did you do to merit being saved from death? The person said to him: Every day we all take bread together and eat from the bread. Today, there was one of us who did not have bread, and when it came time to gather the bread, he was embarrassed because he did not have any to give. I said to the others: I will go and take the bread. When I came to the person who did not have bread, I rendered myself as one who was taking from him so that he would not be embarrassed. Shmuel said to him: You performed a mitzva. Shmuel went out and taught based on this incident that even though it is written: “And charity will save from death” (Proverbs 10:2), it does not only mean that it will save a person from an unusual death but even from death itself.

האידנא הוה איכא חד מינן דלא הוה ליה ריפתא, הוה קא מיכסף. אמינא להו: אנא קאימנא ומרמינא. כי מטאי לגביה, שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה,

כי היכי דלא ליכסיף. אמר ליה: מצוה עבדת. נפק שמואל ודרש: ״וצדקה תציל ממות״, ולא ממיתה משונה, אלא ממיתה עצמה.

ומדרבי עקיבא נמי אין מזל לישראל. דרבי עקיבא הויא ליה ברתא, אמרי ליה כלדאי: ההוא יומא דעיילה לבי גננא, טריק לה חיויא, ומיתא. הוה דאיג אמילתא טובא.

And from that which transpired to Rabbi Akiva as well it can be derived that there is no constellation for the Jewish people, as Rabbi Akiva had a daughter, and Chaldean astrologers told him that on the same day that she enters the wedding canopy, a snake will bite her and she will die. She was very worried about this. On that day, her wedding day, she took the ornamental pin from her hair and stuck it into a hole in the wall for safekeeping, and it happened that it entered directly into the eye of the snake. In the morning, when she took the pin, the snake was pulled and came out with it.

ההוא יומא שקלתה למכבנתא, דצתה בגודא, איתרמי איתיב בעיניה דחיויא. לצפרא כי קא שקלה לה, הוה קא סריך ואתי חיויא בתרה.

אמר לה אבוה: מאי עבדת? אמרה ליה בפניא אתא עניא, קרא אבבא והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא, וליכא דשמעיה. קאימנא,

Her father Rabbi Akiva said to her: What did you do to merit being saved from the snake? She told him: In the evening a poor person came and knocked on the door, and everyone was preoccupied with the feast and nobody heard him. I stood and took the portion that you had given me and gave it to him. Rabbi Akiva said to her: You performed a mitzva, and you were saved in its merit. Rabbi Akiva went out and taught based on this incident that even though it is written: “And charity will save from death” (Proverbs 10:2), it does not mean that it will save a person only from an unusual death, but even from death itself.

שקלתיה לריסתנאי דיהבת לי, יהבתיה ניהליה. אמר לה: מצוה עבדת. נפק רבי עקיבא ודרש: ״וצדקה תציל ממות״, ולא ממיתה משונה, אלא ממיתה עצמה.

ומדרב נחמן בר יצחק נמי אין מזל לישראל. דאימיה דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי: בריך גנבא הוה. לא שבקתיה גלויי רישיה. אמרה ליה: כסי רישיך,

And from that which transpired to Rav Naḥman bar Yitzḥak as well it can be derived that there is no constellation for the Jewish people, As Chaldean astrologers told Rav Naḥman bar Yitzḥak’s mother: Your son will be a thief. She did not allow him to uncover his head. She said to her son: Cover your head so that the fear of Heaven will be upon you, and pray for Divine mercy. He did not know why she said this to him. One day he was sitting and studying beneath a palm tree that did not belong to him, and the cloak fell off of his head. He lifted his eyes and saw the palm tree. He was overcome by impulse and he climbed up and detached a bunch of dates with his teeth. Apparently, he had an inborn inclination to steal, but was able to overcome that inclination with proper education and prayer.

כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא, ובעי רחמי. לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה. יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא, נפל גלימא מעילוי רישיה,

דלי עיניה חזא לדיקלא, אלמיה יצריה, סליק, פסקיה לקיבורא בשיניה.

מתני׳ מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ואת הנבלה לפני הכלבים. רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבלה מערב שבת, אסורה — לפי שאינה מן המוכן.

MISHNA: One may cut the pumpkins before an animal on Shabbat, as long as they were picked prior to Shabbat. And likewise one may cut an animal carcass before the dogs on Shabbat. Rabbi Yehuda says: If it was not already a carcass, i.e., it was not dead, prior to Shabbat, it is prohibited to cut it or even move it on Shabbat because it is not prepared for use on Shabbat.

גמ׳ איתמר: (ערל שחז סימן.) אמר עולא: הלכה כרבי יהודה (ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון).

GEMARA: A dispute between the amora’im with regard to the prohibition of set-aside on Shabbat was stated. Ayin, reish, lamed, shin, ḥet, zayin is a mnemonic for the names of the amora’im who stated the following halakhot. Ulla said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who holds that there is a prohibition of set-aside on Shabbat. And Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.

ואף רב סבר הלכה כרבי יהודה. מדכרכי דזוזי, דרב אסר ושמואל שרי. ואף לוי סבר הלכה כרבי יהודה. כי הא דלוי כי הוו מייתי טריפתא לקמיה ביומא טבא,

And Rav also holds that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. From where is it ascertained that this is Rav’s opinion? From that which was taught with regard to the mats that are on ships; Rav prohibited moving them on Shabbat due to the prohibition of set-aside, and Shmuel permitted moving them. And Levi also holds that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as can be seen from his practice when they would bring a slaughtered animal with regard to which there was concern that it was an animal with a condition that will cause it to die within twelve months [tereifa], before Levi on a Festival. He would examine it only when he was sitting near a garbage dump, as he said: Perhaps it would not be determined to be kosher and it would not be suited even for dogs, and then it would be prohibited to move the carcass. Apparently, he holds that it is prohibited to move a carcass that was not prepared for use before Shabbat.

לא הוה חזי לה אלא כי יתיב אקיקליתא. דאמר: דילמא לא מתכשרא, ואפילו לכלבים לא חזיא.

ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון, ואף זעירי סבר הלכה כרבי שמעון. דתנן: בהמה שמתה — לא יזיזנה ממקומה, ותרגמה זעירי: בבהמת קדשים. אבל בחולין — שפיר דמי.

And Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who holds that the prohibition of set-aside does not apply on Shabbat. And Ze’eiri also holds that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as we learned in a mishna: With regard to an animal that died on Shabbat, one may not move it from its place on Shabbat. And Ze’eiri explained: This prohibition only applies to a consecrated animal, as consecrated items may not be fed to dogs in deference to their sanctity; therefore, it is set-aside and may not be moved on Shabbat. However, in the case of a non-sacred animal, one may well move it and use it because it does not have set-aside status. And Rabbi Yoḥanan also said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. The Gemara asks: And did Rabbi Yoḥanan really say that? Didn’t Rabbi Yoḥanan say: The halakha is in accordance with an unattributed mishna, and we learned in a mishna:

ואף רבי יוחנן אמר הלכה כרבי שמעון. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: