חולין דף קו

חזנהו דקא שדו מיא מפומא דחצבא, אמר: אי הוה ידענא דרגיליתו למיעבד הכי, לא איעכבי.

כי אתא רב דימי אמר: מים הראשונים האכילו בשר חזיר,

אחרונים הוציאו את האשה מבעלה.

כי אתא רבין אמר: ראשונים האכילו בשר נבלה, אחרונים הרגו את הנפש. אמר רב נחמן בר יצחק: וסימניך – אתא רב דימי אפקה, אתא רבין קטלה.

רבי אבא מתני חדא מהני, וחדא מהני, לחומרא.

איתמר, חמי האור: חזקיה אמר אין נוטלים מהן לידים, ורבי יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. אמר רבי יוחנן: שאלתי את רבן גמליאל בנו של רבי, ואוכל טהרות,

ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן.

חמי טבריא, חזקיה אמר: אין נוטלין מהם לידים, אבל מטבילין בהם הידים. ורבי יוחנן אמר: כל גופו טובל בהן, אבל לא פניו ידיו ורגליו.

השתא כל גופו טובל בהם, פניו ידיו ורגליו לא כל שכן? אמר רב פפא: במקומן – דכולי עלמא לא פליגי דשרי,

משקל מינייהו במנא – דכולי עלמא לא פליגי דאסיר. כי פליגי – דפסקינהו בבת בירתא: מר סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא, ומר סבר לא גזרינן.

כתנאי: מים שנפסלו משתיית בהמה, בכלים – פסולים, בקרקע – כשרין. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בקרקע, טובל בהן כל גופו, אבל לא פניו ידיו ורגליו.

השתא, כל גופו טובל בהן, ידיו ורגליו לא כל שכן? אלא לאו דפסקינהו בבת בירתא, ובהא פליגי: דמר סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא, ומר סבר לא גזרינן.

אמר רב אידי בר אבין, אמר רב יצחק בר אשיאן: נטילת ידים לחולין, מפני סרך תרומה.

ועוד משום מצוה. מאי מצוה? אמר אביי: מצוה לשמוע דברי חכמים. רבא אמר: מצוה לשמוע דברי רבי אלעזר בן ערך, דכתיב:

״וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים״. אמר רבי אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי משמע? דכתיב ״וידיו לא שטף במים״, הא שטף – טהור? הא טבילה בעי! אלא הכי קאמר: ואחר שלא שטף – טמא.

אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: לא אמרו נטילת ידים לפירות אלא משום נקיות. סבור מינה: חובה הוא דליכא, הא מצוה איכא. אמר להו רבא:

לא חובה ולא מצוה, אלא רשות. ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן: הנוטל ידיו לפירות אינו אלא מגסי הרוח.

אמר רבה בר בר חנה: הוה קאימנא קמיה דרבי אמי ורבי אסי, אייתו לקמייהו כלכלה דפירי, ואכלו ולא משו ידייהו, ולא יהבו לי מידי, ובריך חד חד לחודיה.

שמע מינה תלת: שמע מינה אין נטילת ידים לפירות, ושמע מינה אין מזמנין על הפירות, ושמע מינה שנים שאכלו – מצוה ליחלק.

תניא נמי הכי: שנים שאכלו – מצוה ליחלק. במה דברים אמורים? שהיו שניהם סופרים, אבל אחד סופר ואחד בור – סופר מברך ובור יוצא.

תנו רבנן: נטילת ידים לחולין – עד הפרק, לתרומה –

עד הפרק. קידוש ידים ורגלים במקדש – עד הפרק, וכל דבר שחוצץ בטבילה בגוף – חוצץ בנטילת ידים לחולין, ובקידוש ידים ורגלים במקדש.

he must pour on the area extending until the joint. In sanctifying the hands and feet in the Temple before the service, he must pour the water until another joint, where the palm meets the wrist. And any item that is considered to interpose between one’s skin and the water with regard to immersion of the body in a ritual bath, disqualifying the immersion, likewise interposes with regard to washing the hands for eating non-sacred food and with regard to sanctification of the hands and feet in the Temple.

אמר רב: עד כאן לחולין, עד כאן לתרומה. ושמואל אמר: עד כאן בין לחולין בין לתרומה, לחומרא. ורב ששת אמר: עד כאן בין לחולין בין לתרומה, לקולא.

Rav said this halakha to his students while indicating with his hand the joints to which the baraita is referring: One washes until here, the second joint of the fingers, for non-sacred food, and until there, the third joint, where the fingers join the palm, for teruma. And Shmuel disagreed and said: One washes until here both for eating non-sacred food and for teruma, indicating the more stringent location, the third joint where the fingers join the palm. And Rav Sheshet said: Until here both for the consumption of non-sacred food and for teruma, indicating the more lenient location, the second joint.

אמר בר הדיא: הוה קאימנא קמיה דרבי אמי, ואמר: עד כאן בין לחולין בין לתרומה לחומרא, ולא תימא רבי אמי משום דכהן הוא,

Bar Hedya said: I was standing before Rabbi Ami, and he said: One washes until here both for non-sacred food and for teruma, indicating the more stringent location, the third joint. And do not say that Rabbi Ami acted this way only because he is a priest and acted stringently to avoid confusing teruma and non-sacred food. This cannot be, as Rabbi Meyasha, son of the son of Rabbi Yehoshua ben Levi, is a Levite, and yet he too said: Until here both for non-sacred food and for teruma, indicating the more stringent location.

דהא רבי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי הוא ליואי, ואמר: עד כאן בין לחולין בין לתרומה לחומרא.

אמר רב: נוטל אדם את שתי ידיו שחרית, ומתנה עליהן כל היום כולו. אמר להו רבי אבינא לבני

§ Rav says: A person may wash both of his hands in the morning and stipulate with regard to them that he may eat on the basis of that washing throughout the entire day, provided he guards his hands from dirt and ritual impurity. It is likewise related that Rabbi Avina said to the inhabitants of