חגיגה דף יג

בבתי גואי, הא בבתי בראי. ואמר רב אחא בר יעקב: עוד רקיע אחד יש למעלה מראשי החיות, דכתיב: ״ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא״.

עד כאן יש לך רשות לדבר, מכאן ואילך — אין לך רשות לדבר, שכן כתוב בספר בן סירא: ״במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור.

במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות״. תניא, אמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר ״אעלה על במתי עב אדמה

לעליון״ — יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע, בן בנו של נמרוד הרשע, שהמריד כל העולם כולו עליו במלכותו —

כמה שנותיו של אדם — שבעים שנה, שנאמר: ״ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה״. והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה,

ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע.

למעלה מהן — חיות הקדש. רגלי החיות כנגד כולם, קרסולי החיות כנגד כולן, שוקי החיות כנגד כולן, רכובי החיות כנגד כולן, ירכי החיות כנגד כולן,

גופי החיות כנגד כולן, צוארי החיות כנגד כולן, ראשי החיות כנגד כולן, קרני החיות כנגד כולן. למעלה מהן — כסא כבוד. רגלי כסא הכבוד כנגד כולן,

כסא הכבוד כנגד כולן, מלך אל חי וקים רם ונשא שוכן עליהם, ואתה אמרת: ״אעלה על במתי עב אדמה לעליון״ — ״אך אל שאול תורד אל ירכתי בור״.

ולא במרכבה ביחיד. תני רבי חייא: אבל מוסרין לו ראשי פרקים. אמר רבי זירא: אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב בית דין,

ולכל מי שלבו דואג בקרבו. איכא דאמרי, והוא שלבו דואג בקרבו.

אמר רבי אמי: אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים: ״שר חמשים, ונשוא פנים, ויועץ, וחכם חרשים, ונבון לחש״. ואמר רבי אמי:

אין מוסרין דברי תורה לגוי, שנאמר: ״לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום״.

אמר ליה רבי יוחנן לרבי אלעזר: תא אגמרך במעשה המרכבה, אמר ליה: לא קשאי. כי קש — נח נפשיה דרבי יוחנן. אמר ליה רבי אסי:

תא ואגמרך במעשה מרכבה. אמר ליה: אי זכאי גמירתה מרבי יוחנן רבך.

רב יוסף הוה גמיר מעשה המרכבה. סבי דפומבדיתא הוו תנו במעשה בראשית. אמרו ליה: (ליגמור לן) [ליגמרן] מר מעשה מרכבה. אמר להו:

אגמרון לי מעשה בראשית. בתר דאגמרוה, אמרו ליה: ליגמרון מר במעשה מרכבה! אמר להו: תנינא בהו ״דבש וחלב תחת לשונך״, דברים המתוקין מדבש וחלב — יהו תחת לשונך.

רבי אבהו אמר מהכא: ״כבשים ללבושך״, דברים שהן כבשונו של עולם — יהיו תחת לבושך. אמרו ליה: תנינן בהו עד ״ויאמר אלי בן אדם״. אמר להו:

הן הן מעשה המרכבה.

מיתיבי: עד היכן מעשה המרכבה? רבי אומר: עד ״וארא״ בתרא, רבי יצחק אומר: עד ״החשמל״. עד ״וארא״ מגמרינן, מכאן ואילך מסרינן ראשי פרקים. איכא דאמרי:

עד ״וארא״ מסרינן ראשי פרקים, מכאן ואילך, אם הוא חכם מבין מדעתו — אין, אי לא — לא.

ומי דרשינן בחשמל? והא ההוא ינוקא דדרש בחשמל, ונפקא נורא ואכלתיה! שאני ינוקא, דלאו מטי זימניה.

אמר רב יהודה: ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו. אלמלא הוא — נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה?

העלו לו שלוש מאות גרבי שמן, וישב בעלייה ודרשו.

תנו רבנן: מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל והיה מבין בחשמל, ויצאה אש מחשמל ושרפתו, וביקשו לגנוז ספר יחזקאל. אמר להם חנניה בן חזקיה:

אם זה חכם — הכל חכמים הן?

מאי חשמל? אמר רב יהודה:

חיות אש ממללות. במתניתא תנא: עתים חשות, עתים ממללות. בשעה שהדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא — חשות, ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא — ממללות.

It refers to speaking animals of fire. Electrum [ḥashmal] is an acrostic of this phrase [ḥayyot esh memallelot]. It was taught in a baraita: At times they are silent; at times they speak. When the divine speech emerges from the mouth of the Holy One, Blessed be He, they are silent; and when the divine speech does not emerge from the mouth of the Holy One, Blessed be He, they speak.

״והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק״. מאי ״רצוא ושוב״? אמר רב יהודה: כאור היוצא מפי הכבשן. מאי ״כמראה הבזק״? אמר רבי יוסי בר חנינא: כאור היוצא מבין החרסים.

§ The verse states: “And the divine creatures ran and returned like the appearance of a flash of lightning [bazak]” (Ezekiel 1:14). What is the meaning of “ran and returned”? Rav Yehuda said: Like fire that is emitted from a furnace, whose flame is continuously bursting out and withdrawing. What is the meaning of “like the appearance of a flash of lightning”? Rabbi Yosei bar Ḥanina said: Like the fire that is emitted from between pieces of earthenware used for refining gold, as an additional meaning ascribed to the word bazak is shards of earthenware.

״וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש״. להיכן אזל? אמר רב יהודה אמר רב:

The verse states: “And I looked and, behold, a stormy wind came out of the north, a great cloud, with a fire flashing up, so that a brightness was round about it; and out of its midst was like the color of electrum, out of the midst of the fire” (Ezekiel 1:4). The Gemara poses a question: Where did that wind go? Rav Yehuda said that Rav said: It went to conquer the entire world under the wicked Nebuchadnezzar. And why was all of this necessary? Why was it necessary that the entire world be subjected to his dominion? So that the nations of the world would not say: The Holy One, Blessed be He, delivered His children into the hands of a lowly nation. Since it was already decreed that the kingdom of Israel would fall into the hands of Nebuchadnezzar, God made him into a great conqueror, so that Israel would not be ashamed of being defeated by him. The Holy One, Blessed be He, said with regard to this: Who caused Me to be an attendant to worshippers of molten images, forcing Me to wage their wars? It was the sins of Israel that led Me to do so.

שהלך לכבוש את כל העולם כולו תחת נבוכדנצר הרשע. וכל כך למה? שלא יאמרו אומות העולם: ביד אומה שפלה מסר הקדוש ברוך הוא את בניו.

אמר הקדוש ברוך הוא: מי גרם לי שאהיה שמש לעובדי פסילים — עונותיהן של ישראל הן גרמו לי.

״וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות״, אמר רבי אלעזר: מלאך אחד שהוא עומד בארץ, וראשו מגיע אצל החיות. במתניתא תנא: סנדלפון שמו,

Another verse in the same chapter states: “Now as I beheld the divine creatures, behold, one wheel [ofan] was upon the earth near the divine creatures” (Ezekiel 1:15). Rabbi Elazar said: This wheel is a certain angel who stands on the earth and its head reaches the divine creatures. It was taught in a baraita: This angel is named Sandalfon, who is taller than his colleague by a distance of five hundred years, and he stands behind the Divine Chariot and weaves crowns for his Maker. The Gemara asks: Is that so? Can crowns be woven for God? But isn’t it written: “Blessed be the Lord’s glory from His place” (Ezekiel 3:12), which proves by inference that no one knows His place? Therefore, how can crowns be woven for Him? Rather, it can be done by saying a name for the crown, and then the crown goes and sits on God’s head of its own accord.

הגבוה מחברו מהלך חמש מאות שנה. ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו. איני? והכתיב: ״ברוך כבוד ה׳ ממקומו״, מכלל דמקומו ליכא דידע ליה!

דאמר שם אתגא ואזל ויתיב ברישיה.

אמר רבא: כל שראה יחזקאל, ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה — לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה — לבן כרך שראה את המלך.

§ Rava said: All that Ezekiel saw, the prophet Isaiah saw as well, but the latter did not find it necessary to describe his vision in such detail. To what may Ezekiel be compared? To a villager who saw the king and is excited by all the extravagances of the king’s palace and everything it contains, as he is unaccustomed to them. And to what may Isaiah be compared? To a city dweller who saw the king. Such an individual focuses on the encounter with the king, and is oblivious to all the distractions. Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: “I will sing to the Lord, for He is highly exalted” (Exodus 15:1)? It is fitting to sing to He Who is exalted above the exalted. As the Master said: The king of the beasts is the lion, the king of the domestic animals is the ox, the king of the birds is the eagle, and man is exalted and lords over them, but the Holy One, Blessed be He, is exalted above all of them and above the entire world, as the creatures that appear in the Divine Chariot are the ox, the lion, the eagle, and man.

אמר ריש לקיש: מאי דכתיב: ״אשירה לה׳ כי גאה גאה״ — שירה למי שמתגאה על הגאים. דאמר מר: מלך שבחיות — ארי, מלך שבבהמות — שור,

מלך שבעופות — נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו.

כתוב אחד אומר: ״ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן וגו׳״, וכתיב: ״וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב

The Gemara poses a question with regard to the animals of the Divine Chariot: One verse states: “As for the likeness of their faces, they had the face of a man; and the four had the face of a lion on the right side; and the four had the face of an ox on the left side” (Ezekiel 1:10). And it is also written: “And each one had four faces: The first face was the face of the cherub, and the second face was the face of a man, and the third the face of a lion, and the fourth the face of an eagle” (Ezekiel 10:14), but it does not include the face of an ox in this second list. Reish Lakish said: Ezekiel requested mercy with regard to it, i.e., the face of the ox, and had it turned into a cherub. He said before Him as follows: Master of the Universe. Shall an accuser [kateigor] become a defender [saneigor]? As the face of an ox recalls Israel’s sin of the Golden Calf, it would be preferable for there to be a different face on the Divine Chariot.

ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר״, ואילו שור לא קא חשיב! אמר ריש לקיש: יחזקאל ביקש עליו רחמים, והפכו לכרוב. אמר לפניו:

רבונו של עולם! קטיגור יעשה סניגור?

מאי ״כרוב״? אמר רבי אבהו: כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. אמר ליה רב פפא לאביי: אלא מעתה, דכתיב: ״פני האחד פני הכרוב ופני השני פני

The Gemara asks: What is the meaning of “cherub”? Rabbi Abbahu said: Like a baby [keravya], for in Babylonia they call a baby ravya. Rav Pappa said to Abaye: However, if that is so, what is the meaning of that which is written: “The first face was the face of the cherub, and the second face was the face of a man, and the third the face of a lion, and the fourth the face of an eagle”? The face of a cherub is the same as the face of a man; what is the difference between them? He replied: The difference is that the face of a man is referring to a large face, whereas the face of a cherub means the small face of a baby.

אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר״, היינו פני כרוב היינו פני אדם? אפי רברבי ואפי זוטרי.

כתוב אחד אומר: ״שש כנפים שש כנפים לאחד״, וכתוב אחד אומר: ״וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם״? לא קשיא: כאן בזמן שבית המקדש קיים,

The Gemara asks another question: One verse states: “Each one had six wings; with two it covered its face and with two it covered its feet, and with two it flew” (Isaiah 6:2), and another verse states: “And every one had four faces, and every one of them had four wings” (Ezekiel 1:6). The Gemara answers: This is not difficult, as here, when the verse states they each had six wings, it is referring to the time when the Temple is standing, while there, where four wings are described, it is referring to the time when the Temple is not standing, for it is as if the number of the wings of the animals were diminished so that they now have only four.

כאן בזמן שאין בית המקדש קיים. כביכול, שנתמעטו כנפי החיות.

הי מינייהו אימעוט? אמר רב חננאל אמר רב: אותן שאומרות שירה בהן. כתיב הכא: ״ובשתים יעופף וקרא זה אל זה ואמר״, וכתיב: ״התעיף עיניך בו ואיננו״.

The Gemara asks: Which of the wings were diminished? Rav Ḥananel said that Rav said: Those with which they recite song. The proof is that it is written here: “And with two it flew [yeofef]. And one called to the other and said” (Isaiah 6:2–3), and it is written: “Will you set [hata’if] your eyes upon it? It is gone” (Proverbs 23:5), implying that the flight of these wings had ceased.

ורבנן אמרי: אותן שמכסות בהן רגליהם, שנאמר: ״ורגליהם רגל ישרה״, ואי לאו דאימעוט — מנא הוה ידע? דלמא דאיגלאי וחזיא ליה. דאי לא תימא הכי,

And the Rabbis say that the wings they lost are those with which they cover their feet, for it is stated: “And their feet were straight feet” (Ezekiel 1:7). Now if these wings had not been diminished, how would he know what their feet looked like? Clearly their feet were no longer covered. The Gemara rejects this: This is no proof, for perhaps they were momentarily revealed, allowing him to see them. Because if you do not say so, that he saw them for a moment, then with regard to the verse: “And the likeness of their faces, they had the face of a man” (Ezekiel 1:10), so too will you say that these the wings covering their faces were diminished as well? Rather, it must be that they were revealed and he saw them. Here too, they were revealed and he saw them.

״ודמות פניהם פני אדם״, הכי נמי דאימעוט?! אלא דאיגלאי וחזיא ליה, הכא נמי — דאיגלאי וחזיא ליה.

הכי השתא?! בשלמא אפיה — אורח ארעא לגלויי קמיה רביה. כרעיה — לאו אורח ארעא לגלויי קמיה רביה.

The Gemara refutes this: How can these cases be compared? Granted, it is logical that his face was revealed, as it is proper conduct for an angel to reveal his face before his Master, and therefore it is possible that they would have revealed their faces at certain times; but with regard to his feet, it is not proper conduct to reveal them before his Master. Therefore, they must have lacked wings to cover their feet.

כתוב אחד אומר: ״אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון״, וכתוב אחד אומר: ״היש מספר לגדודיו״! לא קשיא: כאן בזמן שבית המקדש קיים,

§ The Gemara continues to address apparent contradictions between verses concerning similar matters: One verse states: “A thousand thousands ministered to Him, and ten thousand times ten thousand stood before him” (Daniel 7:10), and another verse states: “Is there a number to His troops?” (Job 25:3), implying that they are even more numerous than “ten thousand times ten thousand.” The Gemara answers: This is not difficult, for here, when they are without number, the verse is referring to the time when the Temple is standing; there, the other verse is referring to the time when the Temple is not standing, for it is as though the heavenly entourage [pamalya] were diminished.

כאן בזמן שאין בית המקדש קיים, כביכול שנתמעטה פמליא של מעלה.

תניא, רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסאי: ״אלף אלפין ישמשוניה״ — מספר גדוד אחד, ״ולגדודיו אין מספר״. ורבי ירמיה בר אבא אמר:

It is taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says in the name of Abba Yosei ben Dosai: “A thousand thousands ministered to Him” is referring to the number of angels in a single troop, but with regard to the number of his troops, it can be said: “And to his troops, there is no number”. And Rabbi Yirmeya bar Abba said: There is no contradiction, since with regard to the phrase “a thousand thousands ministered to Him,” the pronoun “Him” can be literally translated as: It, referring not to those who serve God Himself, but to those who administer to the River Dinur, as it is stated: “A fiery [dinur] river issued and came forth from before him; a thousand thousands ministered to it, and a myriad myriads stand before it” (Daniel 7:10). The ministers of God, however, are indeed too numerous to count.

״אלף אלפין ישמשוניה״, לנהר דינור, שנאמר: ״נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון״.

מהיכן נפיק? מזיעתן של חיות. ולהיכן שפיך? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: על ראש רשעים בגיהנם, שנאמר: ״הנה סערת ה׳ חמה יצאה וסער מתחולל

The Gemara asks: From where does this river flow? The Gemara answers: From the perspiration of the divine creatures. And where does it flow to? Rav Zutra bar Toviya said that Rav said: Upon the heads of the wicked in Gehenna, as it is stated: “Behold, a storm of the Lord has gone forth in fury, a whirling storm; it shall whirl upon the head of the wicked” (Jeremiah 23:19). And Rav Aḥa bar Ya’akov said: The river flows over those who were snatched away, i.e., the generations that were never created, as it is stated: “Who were snatched away before their time, whose foundation was poured out as a stream” (Job 22:16), implying that the River Dinur flows over them. It is taught in a baraita: Rabbi Shimon HeḤasid said in explanation of this verse: These people “who were snatched away” are those nine hundred and seventy-four generations that were snatched away; they were to have been created

על ראש רשעים יחול״. ורב אחא בר יעקב אמר: על אשר קומטו, שנאמר: ״אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם״. תניא, אמר רבי שמעון החסיד:

אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו להיבראות