עבודה זרה דף עה

רב אמר: במים, והוא הדין לאפר. רבה בר בר חנה אמר: לאפר, והוא הדין למים, ולא פליגי — הא ברטיבתא, הא ביבשתא.

איתמר בי רב משמיה דרב אמרי: תרתי תלת, ושמואל אמר: תלת ארבע.

בסורא מתנו הכי, בפומבדיתא מתנו: בי רב אמרי משמיה דרב: תלת ארבע, ושמואל אמר: ארבע חמש.

ולא פליגי, מר קא חשיב מיא בתראי, ומר לא קחשיב מיא בתראי.

בעו מיניה מרבי אבהו: הני גורגי דארמאי מאי?

אמר להו רבי אבהו: תניתוה, הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאין, ובקש לעשותן בטהרה — הדפין והעדשין והלולבין מדיחן, והעקלין של נצרין ושל בצבוץ מנגבן,

ושל שיפה ושל גמי מישנן שנים עשר חדש. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מניחן מגת לגת ומבד לבד.

היינו תנא קמא! איכא בינייהו: חורפי ואפלי.

רבי יוסי אומר: הרוצה לטהרן מיד, מגעילן ברותחין, או חולטן במי זיתים. רבן שמעון בן גמליאל משום רבי יוסי אומר: מניחן תחת צינור שמימיו מקלחין,

או במעין שמימיו רודפין. וכמה? עונה.

כדרך שאמרו ביין נסך, כך אמרו בטהרות.

כלפי לייא! בטהרות קיימינן! אלא, כדרך שאמרו בטהרות, כך אמרו ביין נסך.

כמה עונה? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: או יום או לילה. רבי חנא שאינה, ואמרי לה רבי חנא בר שאינה,

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: חצי יום וחצי לילה.

אמר רבי שמואל בר יצחק: ולא פליגי, הא בתקופת ניסן ותשרי, הא בתקופת תמוז וטבת.

אמר רב יהודה: הני רווקי דארמאי דמזיא — מדיחן, דעמרא — מנגבן, דכיתנא — מישנן, ואי איכא קטרי — שרי להו.

הני דקולי וחלאתא דארמאי דחיטי בחבלי דצורי — מדיחן,

דצבתא — לנגבן, דכיתנא — מישנן, ואי אית בהו קיטרי — שרי להו.

With regard to those that are plaited from tzavta, one must cleanse them with ashes and water. With regard to those that are plaited from flax, one must leave them dormant. And if they have knots, one must undo them.

איתמר: עם הארץ שהושיט ידו לגת ונגע באשכולות, רבי ורבי חייא — חד אמר: אשכול וכל סביבותיו טמאין, וכל הגת כולה טהורה; וחד אמר:

§ The Gemara discusses another aspect of the purity of a winepress. It was stated: In the case of one who is unreliable with regard to ritual impurity [am ha’aretz] who reached his hand into the winepress and touched grape clusters that were lying in the wine, Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Ḥiyya disagree. One says that the cluster he touched and all its surroundings are rendered impure, but the rest of the entire winepress is pure, and one says that the rest of the entire winepress is also rendered impure, as the entire winepress is considered connected due to the wine in it.

כל הגת כולה נמי טמאה.

ולמאן דאמר: אשכול וכל סביבותיו טמאים, וכל הגת כולה טהורה, מאי שנא מהא דתנן: שרץ שנמצא ברחים אינו מטמא אלא מקום מגעו,

The Gemara asks: And according to the one who says that the cluster and all its surroundings are impure but the rest of the entire winepress is pure, in what way is this case different from that which we learned in a mishna (Teharot 9:8): The carcass of a creeping animal that was found in an oil press transmits impurity to the place it touched alone, but if there was liquid flowing in the mill, it is all rendered impure? Why is it not the halakha in the case of the winepress as well that the entire winepress is impure due to the liquid in it?

ואם היה משקין מהלך — הכל טמא?

התם לא מפסק ולא מידי, הכא מפסקי אשכולות.

The Gemara answers: There, in the case of the oil press, there is nothing that interrupts the flow of the liquid, and therefore the liquid connects everything to render it impure. Here, the clusters of grapes interrupt the flow of the wine, and so there is no uninterrupted connection between all of the wine in the winepress.

אורו ליה רבנן לרבי ירמיה, ואמרי לה לבריה דרבי ירמיה, כדברי האומר: אשכול וכל סביבותיו טמאין, וכל הגת כולה טהורה.

The Sages taught Rabbi Yirmeya, and some say they taught the son of Rabbi Yirmeya, in accordance with the statement of the one who says: The cluster and all its surroundings are impure, but the entire winepress is pure.

מתני׳ הלוקח כלי תשמיש מן הגוים, את שדרכו להטביל — יטביל, להגעיל — יגעיל, ללבן באור — ילבן באור. השפוד והאסכלא — מלבנן באור,

MISHNA: One who purchases cooking utensils from the gentiles must prepare them for use by Jews in the following manner: With regard to those utensils whose manner of preparation is to immerse them in a ritual bath, as they require no further preparation, he must immerse them accordingly. With regard to those utensils whose manner of preparation is to purge them with boiling water, as those utensils are used with boiling water, e.g., pots, he must purge them accordingly. With regard to those whose manner of preparation is to heat until white-hot in the fire, as they are used for grilling, he must heat them until white-hot in the fire. Therefore, with regard to the spit [hashappud] and the grill [veha’askela], he must heat them until white-hot in the fire. With regard to the knife, he must polish it and it is rendered pure.

הסכין — שפה והיא טהורה.

גמ׳ תנא: וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה. מנהני מילי? אמר רבא, דאמר קרא: ״כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר״, הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת.

GEMARA: The Sages taught: And they all require immersion in forty se’a of water, including utensils that must first be purged in boiling water or heated until white-hot. The Gemara asks: From where is this matter derived? Rava says: It is derived from that which the verse states with regard to utensils captured in the battle against the Midianites: “Anything that may tolerate the fire, you shall make to go through the fire, and it shall be pure” (Numbers 31:23). By stating: “And it shall be pure,” the verse added to the process another required act of purification in addition to heating the utensil with fire, which is understood to be immersion.

תני בר קפרא: מתוך שנאמר ״במי נדה״, שומע אני שצריך הזאה שלישי ושביעי, תלמוד לומר ״אך״ — חלק.

Bar Kappara teaches an additional source for this halakha: From that which is stated in the continuation of the verse: “Nevertheless it shall be purified with the water of sprinkling [nidda],” I would derive that the utensils require sprinkling of purification water on the third and the seventh day of their purification process, as is the halakha in the case of one who is impure with impurity imparted by a corpse. Therefore, the verse states “nevertheless,” indicating that the Torah makes a distinction in this case, and that sprinkling on the third and seventh day are not required.

אם כן, מה תלמוד לומר ״במי נדה״? מים שנדה טובלת בהן, הוי אומר: ארבעים סאה.

If that is so, what is the meaning when the verse states: “With the water of sprinkling [nidda]”? Clearly, the term nidda is referring not to sprinkling but to a menstruating woman, who is also called a nidda. Accordingly, the verse means that the utensils must be immersed in water in which a menstruating woman can immerse in order to become pure; and you must say that this is referring to a ritual bath that contains forty se’a of water.

איצטריך למיכתב ״וטהר״, ואיצטריך למיכתב ״במי נדה״. אי כתב ״וטהר״, הוה אמינא ״וטהר״ כל דהו, כתב רחמנא ״במי נדה״.

The Gemara explains that both sources for this halakha are necessary: It was necessary for the Torah to write “and it shall be pure,” and it was necessary for the Torah to write “with the water of sprinkling,” because if the Torah had written only “and it shall be pure,” I would say that the verse means: “And it shall be pure” by immersion in any amount of water. Therefore the Merciful One writes: “With the water of sprinkling.”

ואי כתב רחמנא במי נדה, הוה אמינא הערב שמש כנדה, כתב רחמנא ״וטהר״ לאלתר.

And if the Merciful One had written only “with the water of sprinkling,” I would say that the process requires the setting of the sun, as is the halakha with regard to a menstruating woman, whose immersion renders her pure only after sunset. Therefore, the Merciful One writes: “And it shall be pure,” indicating that the utensils can be purified immediately.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אפילו כלים חדשים במשמע, דהא ישנים וליבנן כחדשים דמו, ואפילו הכי בעי טבילה. מתקיף לה רב ששת: אי הכי,

§ Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Even new utensils that were never used that are bought from gentiles are meant to be included in the requirement of immersion, as old utensils that one heated until white-hot are similar to new utensils, as they do not contain the flavor of non-kosher food, and nevertheless they require immersion. Rav Sheshet objects to this: If so, then even scissors for cutting clothing [zuza desarbela] should require immersion as well. Rav Naḥman said to him: Only utensils used in the preparation of meals are mentioned in the passage in the Torah, and only those require immersion.

אפילו זוזא דסרבלא נמי! אמר ליה: כלי סעודה אמורין בפרשה.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא בלקוחין, וכמעשה שהיה, אבל שאולין — לא.

Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The Sages taught this only with regard to utensils that were purchased from gentiles and are therefore comparable to the utensils mentioned in the incident that was related in the passage; but the requirement does not apply to borrowed utensils.

רב יצחק בר יוסף זבן מנא דמרדא מגוי, סבר להטבילה, אמר ליה ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה: לדידי מפרשא ליה מיניה דרבי יוחנן: כלי מתכות אמורין בפרשה.

Rav Yitzḥak bar Yosef bought a utensil of marda, a mixture of earth and dung, from a gentile. He thought he was required to immerse it. One of the Sages, and Rabbi Ya’akov was his name, said to him: It was explained to me personally by Rabbi Yoḥanan himself that this requirement applies to metal utensils alone, as those are the utensils mentioned in the passage.

אמר רב אשי: הני כלי זכוכית, הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה, ככלי מתכות דמו. קוניא,

Rav Ashi says: With regard to those glass utensils, since when broken they can be fixed, i.e., remade, if one melts them down and fashions the material into new utensils, they are similar to metal utensils and also require immersion. With regard to lead-glazed earthenware utensils, Rav Aḥa and Ravina disagree. One says: The halakha is in accordance with its initial state; since it was initially an earthenware utensil, it does not require immersion. And one says: The halakha is in accordance with its ultimate state; since it is coated with metal, it requires immersion. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with its ultimate state.

פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר: כתחלתו, וחד אמר: כסופו, והלכתא כסופו.

איבעיא להו: משכנתא מאי? אמר מר בר רב אשי: אבא משכן ליה גוי כסא דכספא, ואטבליה ואישתי ביה, ולא ידענא אי משום דקסבר משכנתא כזביני דמיא,

A dilemma was raised before the Sages: If a Jew is holding a gentile’s utensil as collateral, what is the halakha? Is he required to immerse it or not? Mar bar Rav Ashi said: A gentile once gave my father a silver goblet as collateral, and he immersed it and drank from it. But I do not know whether this was because he maintained that possessing a utensil as collateral is considered like a purchase, or because he saw that the gentile’s intention was to leave it with him, and therefore he considered it as his own.

אי משום דחזי לגוי דדעתיה לשקועיה.

תנו רבנן: הלוקח כלי תשמיש מן הגוים, דברים שלא נשתמש בהן — מטבילן והן טהורין. דברים שנשתמש בהן על ידי צונן,

§ The Sages taught: One who purchases utensils from the gentiles must prepare them for use in the following manner: With regard to items that the gentile did not use, one immerses them, and they are pure. With regard to items that the gentile used for cold food or drink, such as cups and jugs and flasks, one rinses them and immerses them, and they are pure. With regard to items that the gentile used for hot food or drink, such as large pots, small kettles [hakumkamusun], and samovars, one purges them with boiling water and immerses them, and they are pure. With regard to items that the gentile used with fire, such as spits and grills, one heats them until white-hot and immerses them, and they are pure.

כגון כוסות וקתוניות וצלוחיות — מדיחן ומטבילן והם טהורין. דברים שנשתמש בהן על ידי חמין, כגון היורות הקומקמוסין ומחמי חמין — מגעילן ומטבילן והן טהורין.

דברים שנשתמש בהן על ידי האור, כגון השפודין והאסכלאות — מלבנן ומטבילן והן טהורין.

וכולן שנשתמש בהן עד שלא יטביל ושלא יגעיל ושלא ילבן, תני חדא: אסור, ותניא אידך: מותר.

And with regard to all utensils that one used before immersing and purging and heating them until white-hot, it is taught in one baraita that the food prepared with them is forbidden, and it is taught in another baraita that the food prepared with them is permitted.

לא קשיא, הא כמאן דאמר: נותן טעם לפגם — אסור, הא כמאן דאמר: נותן טעם לפגם — מותר.

The Gemara explains: This contradiction is not difficult. This ruling, that the food prepared with such utensils is forbidden, is according to the one who says that if a forbidden substance imparts flavor to a permitted food to the detriment of the mixture, the permitted food is forbidden. That ruling, that the food prepared with such utensils is permitted, is according to the one who says that if a forbidden substance imparts flavor to a permitted food to the detriment of the mixture, it remains permitted. Here too, since the flavor of non-kosher food imparted by the utensil detracts from the flavor of the food, such food is permitted.

ולמאן דאמר: נותן טעם לפגם — מותר, גיעולי גוים דאסר רחמנא היכי משכחת לה?

The Gemara asks: But according to the one who says that that if a forbidden substance imparts flavor to a permitted food to the detriment of the mixture then the mixture is permitted, with regard to utensils of gentiles that require purging, which the Merciful One renders forbidden until they are purged, how can you find these circumstances when it is actually prohibited to use the utensils until they are purged? Since utensils impart a detrimental flavor to food that is cooked in them, there seems to be no reason not to use utensils of gentiles without purging them.

אמר רב חייא בריה דרב הונא: לא אסרה תורה אלא קדירה

Rav Ḥiyya, son of Rav Huna, says: The Torah renders forbidden only a pot